לקוח שלנו, נאשם בתיק אלימות במשפחה, היה במעצר בית עם שני ערבים ונתפס ע”י המשטרה מחוץ לבית ולכן נעצר.
עילת המעצר הייתה הפרת הוראה חוקית ובנוסף שיבוש הליכי חקירה משום שאשתו לא הגיעה לתת עדות והם חשדו שהוא קשור לזה מאחר והפלאפון שלה נמצא אצלו.
המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו של הלקוח בחמישה ימים.
כאן אנחנו נכנסנו לתמונה וטענו כי אין עילת מעצר וכי מדובר במעצר שווא, מפני שלאחר בדיקה עלה כי הייתה החלטה של השופטת בתיק שלו המאפשרת לו לצאת, התביעה לא ידעה על ההחלטה ולא האמינו ללקוח.
השופטת החליטה בדיון כי העצור לא הפר הוראה חוקית, ואשר לטענה לשיבוש הליכי חקירה היא החליטה כי התביעה לא הרימה את הנטל להוכיח על שיבוש הליכי חקירה, והורתה על שחרור הנאשם תוך המלצה אף על אישור יציאה ממעצר בית לעבודה ללא מלווים.