בתלה”מ 19-07-30411
פסק כב’ השופט ארז שני בבית משפט לענייני משפחה בת”א
מזונות מכובדים בניגוד לטענת האב “להורות משותפת” ובקשתו לביטול המזונות והעמדתם על “0” שקלים.
משרדנו ייצג את האם בהליך מזונות הקטינה. האב טען כי לאם פוטנציאל השתכרות גבוה למרות שפוטרה מעבודתה בשל משבר הקורונה, דירה נקיה ממשכנתא בבעלותה, כמו כן עתר כי דמי מזונות יוכרעו בראי הלכת 919/15 ויקבע כי האב נושא בנטל שווה לנטל האם ולפיכך עתר לביטול מזונות הקטינה כבת 8 שנים. בית המשפט קיבל טענות האם וקבע כי האם היא ” “הורה מרכז” מעצם טבע המושג משמורן…זה המופקד על צרכיו השוטפים של הקטין והשגרתיים….” ולאחר שהתקבלו טענותינו הועמדו מזונות הקטינה על סך 1,100 ₪ לרבות השתתפות האב ב60% מההוצאות החריגות.
ת”א 70784-07-20
המחלוקת בין הצדדים בעלי זכויות בדירה בתל-אביב התמקדה בשאלה אם זכויות שהוקנו לדירת המחולקת לשותפים בהתאם להסכם שיתוף מוקנות לשותף אשר צמוד לחלקו ניתנה הזכות או שיש גם לשותפים האחרים חלק באותה הזכות.
המחלוקת נדונה במסגרת הליך בוררות ופסק דינו של כב’ הבורר, השופט {בדימוס} ישעיהו שנלר.
המבקש ואשר את ייצוג נטל משרדנו היה בעל זכות בדירה , חלקו היה 1/3 ואילו חלקו של השותף השני היה 2/3.
במסגרת תכנית תמ”א עתיד היה להתווסף לדירה 33 מ”ר לצד חלקו של השותף השני.
טענת מרשינו הייתה כי מדובר בהשבחה וכי יש לראותו כשותף גם בתוספות החדשות.
כב’ השופט קיבל טענת מרשינו ונתן פסק דין הצהרתי הקובע כי במסגרת היחסים שבין הצדדים, המבקש הנו שותף בשליש מזכויות החדשות/התוספות שיתקבלו מכוח הסכם תמ”א 38 לדירה.
בת”ע 24137-01-20
לפני כב’ השופטת ענת אלפסי, סגנית הנשיא, נדונה עתירת המתנגדים לצוואת המנוח, השאלה שעמדה במרכז התביעה היא האם בתוך העיזבון נמצאת דירת מגורי המנוח אשר העביר אותה בהסכם העברה ללא תמורה לביתו, ואשר את ייצוגה נטל משרדינו. בית המשפט הנכבד קיבל את טענת מרשתנו וקבע כי משעה שהבקשה לביצוע שטר המכר הוגשה טרם פטירת המנוח, יש לראות את הדירה כנכס שלא היה כלול בעיזבון המנוח בעת פטירתו.
